חוסר סמכות של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתובענה בשל הסעד המבוקש

א.     ערעורים מאוחדים על 'החלטות' בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופט ד' גדול) מיום 21.12.2003 בבש"א 3734/03 ומיום 25.2.2004 בבש"א 538/03, בהם החליט בית משפט קמא לדחות על הסף את תביעות המערער כנגד המשיבים 1-3.

ב.      עיקרי העובדות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

המנוח ע' ס' ז"ל ( להלן: "המנוח") הלך לעולמו ביום 29.11.1992.

המנוח לא נשא אישה מעולם ולא הוליד ילדים. המנוח התגורר כל חייו עם אמו המנוחה, הגב' נ' ב' ז"ל ועם אחותו הגב' ש' פ' ז"ל ( להלן: "המנוחה"), ועם בתה, המערערת מס' 2.

המנוחה הלכה לעולמה כ-10 שנים לאחר פטירת המנוח.

מערערים 1 ו-2 הם בניה של המנוחה, והמערער 3 הינו בעלה, והם חלק מיורשי המנוחה.

המשיבים 7-1 הם אחיהם של המנוח או המנוחה.

המנוח לא הותיר אחריו צוואה, ולפיכך, הצדדים כולם הינם יורשיו על פי דין.

לטענת המערערים, התגוררו בני המשפחה במתחם משפחתי, ובו שני בתים ישנים ... ברעננה, שלו כניסה אחת משותפת מכיוון הרחוב. בבית אחד (רח' ...) התגוררו הגב' נ' ב' ז"ל, המערערת 2 והמנוח, ובבית השני (רח' ...) התגוררו המנוחה, המערער 3 וילדיהם, לרבות המערער 1.

לטענת המערערים, המנוח לקה בפיגור שכלי, ובשנותיו האחרונות היה מוכר לרשויות הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, וטופל על ידי רשויות הסעד והרווחה בעירית רעננה.

המערערים טוענים כי רק בשל העובדה שהמנוח התגורר עם אמו ומשפחתו, אשר דאגו לכל צרכיו, לא אושפז המנוח במוסד, בשל קשיי תיפקוד, ולא מונה לו אפוטרופוס עד ליום פטירתו.

ביום 3.5.1992 חתמו המנוח ומשיב מס' 1 ( להלן: "המשיב") על הסכם למכירת בית מגוריו של המנוח ברעננה ( להלן: "הנכס") בתמורה לסכום במזומן של 87,600 ש"ח.

במעמד חתימת ההסכם, חתם המנוח על יפוי כח בלתי חוזר לטובת עו"ד צבי רוזן, המייפה את כוחו של עו"ד רוזן, לעשות כל פעולה ולחתום על כל מסמך הנדרש לשם ביצוע העברת הזכויות בנכס על שם המשיב.

עו"ד רוזן, אשר טיפל בעיסקה, דיווח על העסקה לשלטונות מס שבח, קיבל פטור מתשלום מס שבח וכן אישור העיריה להעברת הזכויות בנכס.

ביום 29.11.1992 נפטר המנוח, כאמור, לבית עולמו.

לאחר פטירת המנוח, ומשנוכחו המשיב ועו"ד רוזן " כי בתיק משרדו של עו"ד הקשור בטיפולו בעסקה, לא נמצא יה"כ הבלתי חוזר הנזכר בס' 4 של ההסכם", ומאחר ש" יפוי כח זה, לפי מיטב זכרונו של עו"ד רוזן אכן נחתם ונשתרבב כפי הנראה לתיק אחר בין מאות תיקים המצויים במשרד וכל החיפושים בנסיון לאתרו עלו בתוהו" ( סע' 9 להמרצת הפתיחה בתיק ה.פ. 257/93, נספח "ב" לכתב התביעה בתמ"ש 24060/03, מוצג 1 לתיק מוצגי המערערים בע"מ 1070/04), עתר המשיב למתן פס"ד הצהרתי הקובע כי המשיב זכאי להירשם כבעל זכויות החכירה בנכס, וכן עתר המשיב למינויו של עו"ד רוזן ככונס נכסים, לשם השלמת העברת הזכויות בנכס.

יורשי העזבון צויינו כמשיבים פורמאליים בהמרצת הפתיחה.

בית המשפט המחוזי, כב' השופט (כתוארו אז) א' גורן, הורה ביום 24.6.1993על צירופם של יורשי העזבון כצדדים להליך, או לחילופין, הורה על צירופו של מנהל העזבון.

לאור החלטת כב' השופט א' גורן, הגיש המשיב בקשה למינוי מנהל עזבון זמני ( נספח "ז" לבקשת המשיב לדחיית התביעה בתמ"ש 24060/03 על הסף, מוצג 2 לתיק מוצגי המערערים בע"מ 1070/04). ביום 28.9.1993 החליטה כב' הרשמת (כתוארה אז) השופטת הניה שטיין ז"ל, על מינויים של עו"ד רוזן ועו"ד עובדיה, כמנהלי עזבון זמניים, למשך 6 חודשים.

ביום 16.12.1993 הגישו מנהלי העזבון הזמניים בקשה בדרך המרצה (בש"א 4755/93 בתיק עזבונות 4878/93), ליתן להם הוראות לייצג את עזבון המנוח בתיק ה.פ. 257/93, ולהסכים במסגרת הדיון להעביר את הזכויות בנכס על שמו של המבקש. המשיבים בבקשה זו היו כל אחיו של המנוח, לרבות המנוחה, וכן משיב מס' 8 ( נספח "י(2)" לבקשת המשיב לדחית התביעה בתמ"ש 24060/03 על הסף, מוצג 2 לתיק מוצגי המערערים בע"מ 1070/04).